חרדה הינה אחת התופעות הנפוצות ביותר בעולם המודרני. אין כמעט אחד או אחת מאתנו שלא מכיר מישהו שסובל מהן. בעולם מהיר וכן תחרותי, שבו הכל כאן ועכשיו, יותר מדי מידע זמין בלחיצת אצבע, עם אין ספור גירויים, לחצים, ציפיות והסחות דעת סביבנו, זה אפילו טבעי. 

חרדה היא שם כולל למספר הפרעות, המאופיינות לרוב באחד או כמה מהסימפטומים הנפשיים של עצבנות, פחד, חשש מאירועים העתידיים לקרות, דאגה לא פוסקת, תחושת מתח, מחשבות מטרידות ללא הרף ועוד. 

חרדה קלה יכולה להוות מטרד מחשבתי, כאשר חרדה ברמה גבוהה יכולה להפריע לתפקוד היומיומי וכן מלווה בהתקפי חרדה פיזיים של דפיקות לב מהירות, זיעה קרה, הפרעות שינה, מחסור בשינה, רעד ועוד. 

יש לציין כי תחושת חרדה כשלעצמה הינה תחושה טבעית לחלוטין ואף הכרחית. משחר האנושות, התקרבות טורפים וסכנה הפעילו בגוף מעין “אזעקה” כדי שיוכלו לנקוט פעילות של התחמקות מהסכנה. אזעקות אלה באו לידי ביטוי באותם התסמינים של חרדה (דופק מהיר, הזעה וכו). גורם לתגובות אלה הוא פרץ אדרנלין, המופק מהמערכת הסימפטטית בגוף ויוצר מצב של fight or flight (להילחם או לברוח).  

כולנו חווים חרדות מסיבות שונות ומגוונות – פיטורין מעבודה, בעיות כלכליות, גירושין או פרידות, בעיות חברתיות ועוד. אך – משך הרגשת החרדה ורמת החרדה, באופן יחסי לגורם שהביא לה מלכתחילה – הוא הנושא החשוב בחרדות הנדרשות לטיפול והקלה. 

למשל : אם קרה מצב שבזמן נהיגה, רכב חתך אותנו במהירות בנתיב שלנו והיינו במצב של “כמעט תאונה”, הגיוני וטבעי שברגעים של המקרה וקצת לאחריו נחוש תחושת חרדה (דופק מהיר, בהלה, הזעה קרה, פחד). המוח מאותת לגוף שיש מצב סכנה ועלינו לתפקד בהתאם (להתרחק מהרכב, להימנע מתאונה). אם מיד לאחר מכן נרגענו והמשכנו בשלנו – הכל בסדר. אם לעומת זאת, תחושה זאת ליוותה אותנו למשך כמה שעות, או ימים, או גרמה לפחד וחרדה מנהיגה במקרי קיצון או בכלל – פה מדובר על חרדה, שכבר לא פרופורציונלית למקרה. 

תחושת החרדה היא מאוד אינדיווידואלית מאדם לאדם וכל מקרה לגופו.

כמו כן רבים מהאנשים הסובלים מדיכאון נוטים לסבול גם מחרדה. 

הטיפול הקונבנציונלי בחרדה הינו תרופות פסיכיאטריות. החיסרון בהן – מינון הולך ועולה, תופעות לוואי רבות, יעילות הולכת ופוחתת עם הזמן ופיתוח תלות בתרופות בשימוש לאורך זמן רב. וכן בדומה לתרופות דיכאון – ירידה בייצור הסרוטונין הטבעי במוח.