קצת על הכליות ותפקידן בגוף 

הכליות אחראיות על סילוק נוזלים ובכך למעשה, שומרות על מה שקרוי – מאזן הנוזלים בגוף. הכליות שומרות על איזון הנוזלים בכך שהן מעבירות חלק מהנוזלים, הנכנסים לגוף דרך המזון והשתייה, אל כיס ההפרשה.

180 ליטרים של דם מועברים מדי יום, דרך עורקי הכליות הראשיים אל הכליות. מהדם המועבר, נוצרים כ-1.5 – עד 2 ליטרים של שתן. השתן שנוצר בכליות, עובר דרך השופכנים לכיס השתן ושם נאגר, עד הפרשתו מהגוף החוצה. הכליות אחראיות בנוסף, על שמירת מאזן החומצה בגוף, על ידי הפרשת יונים שונים דרך השתן. 

הכליות מפרישות הורמון בשם רנין, המסייע לשמירה על לחץ הדם. הרנין משפיע על התרחבות או התכווצות כלי הדם ובכך, משנה את לחץ הדם לפי הצורך. בנוסף, הכליות מפרישות הורמון בשם אריתרופואטין, העובר דרך הדם למוח ויוצר גירוי ליצירת כדוריות דם אדומות. 

הורמון נוסף המופרש מהכליות הוא קלציטריול, המהווה ויטמין D פעיל. הפרשת קלציטריול, מסייעת לשמירה על רמה תקינה של זרחן וסידן בדם, אשר אחראים על בריאות ותקינות העצמות. 

על מחלות כליות, גורמים עיקריים והטיפול הקונבנציונלי 

מחלות כליה יכולות להתפתח בצורה חריפה, או כרונית ולגרום לתפקוד כליות לקוי. במקרה של מחלה קשה בכליות, הטיפול הינו לרוב או בדיאליזה או בהשתלת כליה. 

גורמים עיקריים המובילים למחלות בכליות :

• סוכרת – הגורם העיקרי למחלות כליה. חולי סוכרת נמצאים בקבוצת סיכון למחלות כליה שונות ולמעשה, 30% מחולי הסכרת חולים במחלות כליה.
• זיהומים – זיהומים שלא טופלו כראוי עלולים לגרום למחלות בכליות.
• לחץ דם גבוה – רבים מחולי הדיאליזה, סובלים ממחלת כליה כתוצאה מלחץ דם גבוה. 
• נזק כתוצאה מנטילת תרופות בעיקר משככי כאבים וכן אנטיביוטיקות מסוגים שונים. 
• חסימות באיברים הנמצאים סמוך לכליה –  שופכנים, שלפוחית השתן, השופכה, בלוטת הערמונית בגברים ומערכת הרבייה הנשית. חסימות באזורים אלה, מפריעות ליציאת השתן מהכליות ובכך, פוגעות בתפקוד הכליות.
• פגיעה כלשהי באספקת הדם לכליה – כתוצאה מהתייבשות, איבוד דם באופן מסיבי ועוד.

תסמינים נפוצים למחלות בכליות : 

בשלב הראשוני של מחלת כליה, החולה לרוב אינו חש בדבר. כאשר המחלה מחמירה, תסמינים שונים מופיעים, כגון – צורך דחוף בהטלת שתן, עייפות, גירוד. לעיתים איבוד תיאבון וכן, תחושות בחילה והקאות, נפיחות של כפות ידיים ורגליים / נימולות וחוסר תחושה, קושי בריכוז, שינוי צבע העור לכהה יותר וכן, התכווצויות שרירים. באי ספיקת כליות יכולות להופיע גם בצקות וקשיים בנשימה ולעיתים גם איבוד הכרה. 

טיפול קונבנציונלי במחלת כליות 

משתנה לפי אבחון המחלה. בין הטיפולים הניתנים : טיפול מונע כגון שינוי תזונתי – הורדת גלוקוז (סוכר) , הורדת נתרן (מלח), הורדת כמות כולסטרול ועוד. שינויים אלה יכולים להקל על החולים וכן, בעזרה בעצירת החמרת המחלות, או כטיפול מונע (למשל, לחולי סוכרת אשר חייבים לאזן את תזונתם, כדי לאזן את המחלה וסיבוכיה). 

בנוסף, מטפלים גם בתרופות לחץ דם, דיאליזה לכשל כלייתי – אשר תפקידה להחליף את תפקוד הכליות, בכך שהיא מסייעת להוצאת הפסולת, המלחים ועודפי מים מהגוף וכן, עוזרת בשמירת לחץ הדם ומאזנת את אחוז המלחים בגוף. 

המלצות נוספות הניתנות לרוב לחולים – הימנעות משימוש במשככי כאבים, סוגי אנטיביוטיקה שונות ותרופות מסוימות, אשר מזיקות לכליות.  

ישנם גם מקרים קשים אשר מחייבים השתלת כליה.